פיתוח מיומנויות חברתיות

מידת החשיבות בפיתוח יכולות חברתיות ורגשיות בגיל הרך

חשיבות רבה נודעת להקניית מיומנויות תקשורתיות וחברתיות לילדים בגיל הרך. נמצא שלפיתוח יכולות חברתיות ורגשיות בגיל הרך תהיה השלכה ישירה ליחסים בין ילדים אלו לבני גילם בהמשך (Denhom 2003). יתרה מזאת נמצא קשר בין השימוש במיומנות חברתיות מקובלות של דפוסי תקשורת ומשחקים בגיל הרך לבין סגנון חיים בריא, אושר ויציבות לאורך חייהם ואף הצלחה אקדמאית.

הקניית מיומנויות אלו במסגרת הגן, הצהרון או בבית הספר תתאפשר אודות ל:

יחסים שוויוניים של ילדי הגיל הרך עם בני גילם

דמות משמעותית (הגננת, המובילה או המורה) שתוביל את הילדים להשתייך לקבוצת השווים.

יחסים שוויוניים עם בני גילם מספקים לילדים בגיל הרך הזדמנויות חשובות להתנסויות בשיתוף פעולה – הילדים לומדים להמתין בתור מבלי להתפרץ לדברי האחרים. כמו-כן כל ילד יוכל להבין את הילד השני ובו בזמן יבהיר את עצמו ע"י ניסוח והרחבה, שאילת שאלות והקשבה.

הדמות המשמעותית תצייד את הילדים בטכניקות חיוביות של תקשורת כמו, שיתוף פעולה, רגישות ומודעות עצמית. הגננת, המובילה או המורה היא זו שתקנה לילדים ידע וכלים ליצירת אינטראקציה יעילה ובטוחה בתוך קבוצת השווים.

על פי שיטת Train the Brain מבין האפשרויות הרבות העומדות בפני הגננת/המובילה/המורה לפיתוח מיומנויות אלו, במפגש השני בנושא 'איברי הגוף' הושם דגש על פיתוח מיומנות הדו-שיח.

הדמות המשמעותית מקנה לילדים את אחד הכלים להפנמת מיומנויות תקשורתיות וחברתיות.

השימוש בדו-שיח מאפשר לתת ביטוי לאינטראקציה חיובית בין ילדי הגן, להתפתחות הבנה חברתית ולהתפתחויות תקשורתיות מתאימות.

מאמרים בנושא לימוד ורכישת שפה בגיל הרך

Train the Brain - תהליך הלמידה בראי מדעי המוח

ד"ר קרן בן יצחק - 2016

אנו בני האדם נחשבים לבעלי חיים המפותחים ביותר, המורכבים והמתוחכמים ביותר, חלקיו הקדמיים ובפרט הקדמיים ביותר – Pre-Frontal של המוח האנושי מקנים לו יכולות "גבוהות" שבזכותן אנו מכנים את עצמנו בהגיענו לבשלות – כמבוגר אחראי, עצמאי, המסוגל לנהל את עצמו – את מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו.

ההישגים של המין האנושי, מתקיימים הודות לעובדה כי, המוח האנושי הוא מכונה לומדת בעלת פלסטיות אדירה המעניקה לו את עוצמתו.
פלסטיות זו, נראית בדמות יכולתנו להסתגל לשינויים כשהסביבה משתנה, להצליח בתהליך של שינוי המתרחש בטיפול וכמובן לרכוש יכולות רבות ומגוונות בעיקר בשנות חיינו הראשונות.
בשנים אלו, קיים "חלון הזדמנויות" עבור מוחנו, מדובר בתקופה קריטית ללמידה תקינה שתוביל לבסוף לצמיחה ותפקוד תקין של המוח הבוגר.

ניתן לראות את החשיבות של הלמידה בשנים אלו ע"י מספר נתונים –  נפח המוח עולה במהלך השנה הראשונה לחיינו באופן המשמעותי ביותר (Gilles, 1993). מ – 400 גרם בעת הלידה לכ – 1,000 גרם בגיל שנה. פרץ הגדילה ממשיך לפחות עד גיל שנתיים (Schore, 1994). עד גיל 4 צריכת הגלוקוז במוח עולה ונמדדת פי 2 לפחות מצריכתו של מוח בוגר, צריכה מוגברת זו, עולה עד גיל 10 בממוצע .
כשאנו מעבדים גרייה ומאחסנים אותה לאורך זמן -LTM (long term memory) הצורה של רשתות עצביות משתנה, למעשה, למידה ובפרט למידה משמעותית (גרייה שעובדה ונותרה נגישה עבורנו) מתבטאת בשינוי אנטומי במוחנו.
שינויים אלו מתרחשים ללא הרף והם משמעותיים במיוחד בשנותינו הראשונות. ניתן להבחין בהם על ידי שינוי בעוצמת ומספר הקשרים שבין תאי עצב (neurons), כלומר בחיבורים שבין נוירונים.

מחקרים רבים מצביעים על קשר הדוק בין טיב הזיכרון, לבין טיבה של הגרייה היוצרת אותו. כלומר, בכדי שנוכל לזכור ולהטמיע טוב יותר מידע, האופן שבו מועבר אלינו המידע (אופי הגרייה) צריך להיות כמה שיותר חוויתי ומשמעותי עבורנו.
• כמו כן, אם אופי החשיפה בטוח, מטפח וצפוי, ומתקיימת חשיפה חוזרת עם תגובה דומה והדרגתית (תואם לשלב ההתפתחותי של התינוק והפעוט), אז הצמיחה של קשרים חדשים, תתרחש באופן תקין (Perry & Pollord, 1998).
• תנאים אלו שלעיל, ייתרמו לכך שהחשיפה תייצר למידה חזקה יותר.

האופן שבו מועבר המידע צריך להיות רלוונטי עבורנו באופן אישי, חשיפה לגרייה שתהפוך את הסיטואציה למשמעותית עבורי צריכה לכלול – למידה אקטיבית, למעשה עלי לפעול על העולם ולא רק להיחשף בפניו (למידה פסיבית), זהו בדיוק ההבדל בין למידת ה ABC מקלטת שמע או מלוח שהמורה כותבת עליו, לבין למידת ה -ABC ע"י שירים בהם אני נדרש לשיר גם כן, או ע"י השתתפות פעילה במשחקי קלפים \ תמונות המכילים את האותיות או המילים.

למידה משמעותית היא למידה אקטיבית, הטוענת את עולמי הרגשי (גורמת לי להתרגש, לפחד, לאהוב, לכעוס ועוד) ובכך הופכת את החשיפה לרלוונטית במיוחד.
בנוסף, בלמידה אקטיבית המערבת דיבור או תנועתיות, הקורטקס המוטורי פעיל במיוחד.
פעילות מוגברת זו, תורמת לאיכותה ומהירותה של רכישת שפה, למעשה, דיבור נחשב בחלקו לזיכרון מוטורי (המערב יכולות מוטורית).

לכן, כל למידה שתערב את הלומד באופן פעיל ומגוון (כמובן שכדאי לשלב בין יכולותינו השונות – גרייה ויזואלית, אודיטורית, סנסורית ואולפקטורית – הרחה), תייצר צריבה חזקה יותר במערכת העצבים, תעלה את הסיכוי שהלומד יפנים באופן משמעותי (הפנמה לאורך זמן) את האינפורמציה.

לבסוף, יש להדגיש את הקשר ההדוק בין רגש לקוגניציה, שתי יכולות אלו פועלות במשותף במוחנו, מצבי הרגשי ובעיקר האופן בו אני מתמודד עמו, ייקבעו במידה ניכרת את טיב עיבוד המידע וזכירתו, רובנו חווינו מצבי עקה (stress) בהם איכות הריכוז, הזיכרון וכלל תפקודנו ירדו.

לכן, חשיפה שתייצר ריגוש, עניין, ותחושת ביטחון אישי, תתרום באופן משמעותי לקליטה איכותית וחזקה יותר של החומר המועבר.
העברת אינפורמציה באופן עקבי, הדרגתי ורלוונטי היא מתכון מנצח להשגת מטרה זו בכלל ובפרט בילדות המוקדמת.

מאמרים בנושא לימוד ורכישת שפה בגיל הרך

פיתוח מיומנויות חברתיות

חשיבות רבה נודעת להקניית מיומנויות תקשורתיות וחברתיות לילדים בגיל הרך. נמצא שלפיתוח יכולות חברתיות ורגשיות בגיל הרך תהיה השלכה ישירה ליחסים בין ילדים אלו לבני גילם בהמשך (Denhom 2003). יתרה מזאת נמצא קשר בין השימוש במיומנות חברתיות מקובלות של דפוסי תקשורת ומשחקים בגיל הרך לבין סגנון חיים בריא, אושר ויציבות לאורך חייהם ואף הצלחה אקדמאית.

קרא עוד »

Train the Brain – תהליך הלמידה בראי מדעי המוח

אנו בני האדם נחשבים לבעלי חיים המפותחים ביותר, המורכבים והמתוחכמים ביותר, חלקיו הקדמיים ובפרט הקדמיים ביותר – Pre-Frontal של המוח האנושי מקנים לו יכולות "גבוהות" שבזכותן אנו מכנים את עצמנו בהגיענו לבשלות – כמבוגר אחראי, עצמאי, המסוגל לנהל את עצמו – את מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו.

קרא עוד »

ילד דו-לשוני

לגיל בו הילדים לומדים שפה שנייה יש השפעה משמעותית על מבנה המוח של אותם הילדים לאחר התבגרותם (דניס קליין, 2014). הכיצד? קליפת המוח מורכבת משכבות של תאי עצב האחראיות על התפתחות קוגניטיבית, כגון: השפה, הזיכרון, המחשבות והמודעות. אזורי השפה במוח כוללים את אזור ברוקה (המאפשר דיבור) ואזור ורניקה (המאפשר הבנת הנשמע).

קרא עוד »

ילד דו-לשוני

המחקר העדכני מלמד על חשיבות חשיפה לשפה זרה/שנייה.

המחקרים שנעשו בשני העשורים האחרונים בתחום הפסיכולוגיה וחקר המוח מלמדים שני דברים:

לגיל בו הילדים לומדים שפה שנייה יש השפעה משמעותית על מבנה המוח של אותם הילדים לאחר התבגרותם (דניס קליין, 2014). הכיצד? קליפת המוח מורכבת משכבות של תאי עצב האחראיות על התפתחות קוגניטיבית, כגון: השפה, הזיכרון, המחשבות והמודעות. אזורי השפה במוח כוללים את אזור ברוקה (המאפשר דיבור) ואזור ורניקה (המאפשר הבנת הנשמע). תאי עצב רבים מקשרים בין שני אזורים אלו. תפקידם להתרבות במידה מרבית על ידי גירוי ובכך להפעיל את שני האזורים לביצוע מטלות בצורה יעילה ביותר. ילדים שלומדים שתי שפות בו זמנית מינקותם מאפשרים התרבות מקסימלית של תאי עצב אלו. אצל ילדים בגיל הרך שלא למדו שפה שנייה בילדותם נמצאו פחות תאי עצב. הממצאים החדשים בחקר המוח מדברים על גמישות המוח ועל יכולתו להשתנות כתוצאה מלמידה ובהשפעת הסביבה.

רכישת שפה שנייה במקביל ללימוד שפת אם משמשת זרז להתפתחות יכולות לשוניות במקביל בשתי השפות (שרון ארמון לוטם 2013). הממצאים הראו שמבחינת יכולות קוגניטיביות של תפקודים ניהוליים כמו מעבר בין משימות, הבנת הוראות, מיון או עכבה – כשצריך להתמקד בגירוי אחד ולא באחר – כל היכולות האלו טובות יותר אצל הדו-לשוניים.

הוראת השפה השנייה בגיל הרך, כגון הוראת אנגלית לילדי הגן/הצהרון/בית הספר בישראל, היא תופעה שיש לה כיום תמיכה מצד הורים ומסגרות חינוכיות שונות. מגמה זו נעוצה בהנחה שיש לילדים כישורי תפיסה טובים ובשאיפה של הורים להעניק לילדיהם כישורים שיועילו להם בעתיד. בגיל הרך ההוראה של השפה השנייה מושתתת בעיקר על התנסות בקשב ובהבעה בעל פה. הדבר מתבטא בלמידה אקטיבית המערבת תנועתיות, שירים ומשחקים.

לסיכום, חשיפה לשפה שנייה בגיל הרך הינה חשובה ותהיה יעילה ביותר בהתנסות חווייתית בשיטת  Train the Brain תוך יצירת תנאים מתאימים לביצוע הליך התנסות זה.

מאמרים בנושא לימוד ורכישת שפה בגיל הרך

פיתוח מיומנויות חברתיות

חשיבות רבה נודעת להקניית מיומנויות תקשורתיות וחברתיות לילדים בגיל הרך. נמצא שלפיתוח יכולות חברתיות ורגשיות בגיל הרך תהיה השלכה ישירה ליחסים בין ילדים אלו לבני גילם בהמשך (Denhom 2003). יתרה מזאת נמצא קשר בין השימוש במיומנות חברתיות מקובלות של דפוסי תקשורת ומשחקים בגיל הרך לבין סגנון חיים בריא, אושר ויציבות לאורך חייהם ואף הצלחה אקדמאית.

קרא עוד »

Train the Brain – תהליך הלמידה בראי מדעי המוח

אנו בני האדם נחשבים לבעלי חיים המפותחים ביותר, המורכבים והמתוחכמים ביותר, חלקיו הקדמיים ובפרט הקדמיים ביותר – Pre-Frontal של המוח האנושי מקנים לו יכולות "גבוהות" שבזכותן אנו מכנים את עצמנו בהגיענו לבשלות – כמבוגר אחראי, עצמאי, המסוגל לנהל את עצמו – את מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו.

קרא עוד »

ילד דו-לשוני

לגיל בו הילדים לומדים שפה שנייה יש השפעה משמעותית על מבנה המוח של אותם הילדים לאחר התבגרותם (דניס קליין, 2014). הכיצד? קליפת המוח מורכבת משכבות של תאי עצב האחראיות על התפתחות קוגניטיבית, כגון: השפה, הזיכרון, המחשבות והמודעות. אזורי השפה במוח כוללים את אזור ברוקה (המאפשר דיבור) ואזור ורניקה (המאפשר הבנת הנשמע).

קרא עוד »

הקשר בין ידע נקלט לשפה דבורה

הדרך היעילה ביותר לרכוש את השפה השנייה היא באמצעות חשיפה ישירה ויומיומית לאוצר מילים ומבני משפט. על פי שיטת Train the Brain במהלך המפגש החד שבועי בגן, נחשפים הילדים לתהליך למידה ראשוני, מכוון ושיטתי, שבו נלמדות מילים חדשות מתוך הבנה במטרה להשתמש בהן בהמשך בהקשר הנכון.

קרא עוד »

הקשר בין למידה טבעית להטמעת שפה

חשיפת השפה האנגלית כשפה שנייה לילדים בגיל הרך, הקניית החומר הנלמד, הובלת הילד להבנתו ויישומו באופן מירבי ומיטבי מצריכה תהליך למידה מאתגר ומהנה. תוצאות הלמידה בדרך זו תהיינה משמעותיות לא רק לטווח מיידי אלא גם ובעיקר לטווח ארוך יותר.

קרא עוד »

הקשר בין ידע נקלט לשפה דבורה​

שפה דבורה נקלטת ביתר קלות בגיל הרך (יוחנה, 2008).

הדרך היעילה ביותר לרכוש את השפה השנייה היא באמצעות חשיפה ישירה ויומיומית לאוצר מילים ומבני משפט.

על פי שיטת Train the Brain במהלך המפגש החד שבועי בגן, נחשפים הילדים לתהליך למידה ראשוני, מכוון ושיטתי, שבו נלמדות מילים חדשות מתוך הבנה במטרה להשתמש בהן בהמשך בהקשר הנכון.

ההטמעה של המילים או מבני המשפט תלויה בהתנסות הטבעית והיומיומית המתרחשת כהמשך לתהליך הלמידה הראשוני – לכל זה ניתן יהיה לתת ביטוי בסיטואציות חברתיות.

הסיטואציות החברתיות הרבות, הקשורות לעולם התוכן של הילד, המזדמנות באופן טבעי – מאפשרות שימוש חוזר במילים ובמבני משפט שנרכשו ויוצרות חוויה מהנה ברמה היומיומית.

הטמעת המילים בהצלחה והפיכתן לחלק מהשפה הדבורה של הילד תלויה בכמה גורמים:

  • הדמות הפדגוגית, גננת/מובילה/מורה, מאפשרת לזמן את הטמעת החומר הנלמד הן בתהליך הלמידה המכוון הראשוני והן ביישום החומר בסיטואציות החברתיות בהמשך.
  • החזרתיות היומיומית על החומר הופכת את השפה לחלק מאורח החיים השגרתי של הילד באופן טבעי.
  • מגוון ההתנסויות אליהן נחשף הילד במהלך השבוע, מאפשרות הטמעה יעילה של החומר שנרכש ומפתחות את היכולות הקוגניטיביות והרגשיות של הילד.
  • הפעילויות המשותפות של הילדים בגן / בצהרון / בבית הספר, מזמנות להם חוויה מהנה, מאריכות את טווח הקשב ונותנות מענה לפיתוח הביטחון העצמי.

לסיכום, כדי לחזק את הקשר בין הידע הנקלט לשפה הדבורה, מופיעה המלצה שבועית בסוף כל מפגש. מטרתה של ההמלצה היא לשנן וליישם משפט מפתח – אותו מומלץ להכניס כחלק משגרת השיח בגן / בצהרון / בבית הספר באותו שבוע. כל זה מאפשר הזדמנות ללמידה נוספת המזמנת רצף והמשכיות. 

מאמרים בנושא לימוד ורכישת שפה בגיל הרך

פיתוח מיומנויות חברתיות

חשיבות רבה נודעת להקניית מיומנויות תקשורתיות וחברתיות לילדים בגיל הרך. נמצא שלפיתוח יכולות חברתיות ורגשיות בגיל הרך תהיה השלכה ישירה ליחסים בין ילדים אלו לבני גילם בהמשך (Denhom 2003). יתרה מזאת נמצא קשר בין השימוש במיומנות חברתיות מקובלות של דפוסי תקשורת ומשחקים בגיל הרך לבין סגנון חיים בריא, אושר ויציבות לאורך חייהם ואף הצלחה אקדמאית.

קרא עוד »

Train the Brain – תהליך הלמידה בראי מדעי המוח

אנו בני האדם נחשבים לבעלי חיים המפותחים ביותר, המורכבים והמתוחכמים ביותר, חלקיו הקדמיים ובפרט הקדמיים ביותר – Pre-Frontal של המוח האנושי מקנים לו יכולות "גבוהות" שבזכותן אנו מכנים את עצמנו בהגיענו לבשלות – כמבוגר אחראי, עצמאי, המסוגל לנהל את עצמו – את מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו.

קרא עוד »

ילד דו-לשוני

לגיל בו הילדים לומדים שפה שנייה יש השפעה משמעותית על מבנה המוח של אותם הילדים לאחר התבגרותם (דניס קליין, 2014). הכיצד? קליפת המוח מורכבת משכבות של תאי עצב האחראיות על התפתחות קוגניטיבית, כגון: השפה, הזיכרון, המחשבות והמודעות. אזורי השפה במוח כוללים את אזור ברוקה (המאפשר דיבור) ואזור ורניקה (המאפשר הבנת הנשמע).

קרא עוד »

הקשר בין למידה טבעית להטמעת שפה

"אין למידה קוגניטיבית ללא התערבות הרגש" ( בר און, 1991).

חשיפת השפה האנגלית כשפה שנייה לילדים בגיל הרך, הקניית החומר הנלמד, הובלת הילד להבנתו ויישומו באופן מרבי ומיטבי מצריכה תהליך למידה מאתגר ומהנה. תוצאות הלמידה בדרך זו תהיינה משמעותיות לא רק לטווח מיידי אלא גם ובעיקר לטווח ארוך יותר.

 תהליך למידה "טבעי" יאפשר להשיג תוצאות אלו והוא יתאפשר כאשר:

  • הנושא הנלמד יילקח מעולמו של הילד ויהיה רלוונטי עבורו.

  • הילד יהיה שותף פעיל בתהליך הלמידה שיאפשר אינפוט אישי המעורר רגש.

  • הלמידה תהיה מעניינת, עשירה ומועברת בדרכים מגוונות. 

  • הגירוי ללימוד שיעשה בסביבה תומכת ומשחררת, יאפשר התנסות פיזית באופן טבעי תוך שימוש בחושים סנסומוטוריים רבים.

 על כן, יש לבחור נושא מעולמו של הילד שיאפשר הפעלת זיכרון רגשי חווייתי בצורה משמעותית ביומיום של הילד ומספר רב של פעמים. הדבר מפתח את מודעות ה"אני" והביטחון העצמי.

 על פי שיטת Train the Brain לימוד נושא "הירקות" המוכר והאהוב על הילדים נותן מענה הולם לכל האמור לעיל. הנגישות לירקות האמיתיים באופן טבעי בגן/בצהרון/בבית הספר היא יומיומית ורב פעמית (ארוחות בוקר, ארוחות צהריים …). בנוסף למשחקים ושירים מכוונים, מתאפשרת לילדים התנסות טבעית תוך שימוש בחושים רבים – חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש המישוש וחוש הטעם.

וכך, תוך פיתוח מודעות ה"אני" והביטחון העצמי יתבצע הליך למידה והטמעה מרבית של השפה. 

מאמרים בנושא לימוד ורכישת שפה בגיל הרך

פיתוח מיומנויות חברתיות

חשיבות רבה נודעת להקניית מיומנויות תקשורתיות וחברתיות לילדים בגיל הרך. נמצא שלפיתוח יכולות חברתיות ורגשיות בגיל הרך תהיה השלכה ישירה ליחסים בין ילדים אלו לבני גילם בהמשך (Denhom 2003). יתרה מזאת נמצא קשר בין השימוש במיומנות חברתיות מקובלות של דפוסי תקשורת ומשחקים בגיל הרך לבין סגנון חיים בריא, אושר ויציבות לאורך חייהם ואף הצלחה אקדמאית.

קרא עוד »

Train the Brain – תהליך הלמידה בראי מדעי המוח

אנו בני האדם נחשבים לבעלי חיים המפותחים ביותר, המורכבים והמתוחכמים ביותר, חלקיו הקדמיים ובפרט הקדמיים ביותר – Pre-Frontal של המוח האנושי מקנים לו יכולות "גבוהות" שבזכותן אנו מכנים את עצמנו בהגיענו לבשלות – כמבוגר אחראי, עצמאי, המסוגל לנהל את עצמו – את מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו.

קרא עוד »

ילד דו-לשוני

לגיל בו הילדים לומדים שפה שנייה יש השפעה משמעותית על מבנה המוח של אותם הילדים לאחר התבגרותם (דניס קליין, 2014). הכיצד? קליפת המוח מורכבת משכבות של תאי עצב האחראיות על התפתחות קוגניטיבית, כגון: השפה, הזיכרון, המחשבות והמודעות. אזורי השפה במוח כוללים את אזור ברוקה (המאפשר דיבור) ואזור ורניקה (המאפשר הבנת הנשמע).

קרא עוד »