פיתוח מיומנויות חברתיות - Train the brain

פיתוח מיומנויות חברתיות

ד"ר קרן בן יצחק - 2016

חשיבות רבה נודעת להקניית מיומנויות תקשורתיות וחברתיות לילדים בגיל הרך. נמצא שלפיתוח יכולות חברתיות ורגשיות בגיל הרך תהיה השלכה ישירה ליחסים בין ילדים אלו לבני גילם בהמשך (Denhom 2003). יתרה מזאת נמצא קשר בין השימוש במיומנות חברתיות מקובלות של דפוסי תקשורת ומשחקים בגיל הרך לבין סגנון חיים בריא, אושר ויציבות לאורך חייהם ואף הצלחה אקדמאית.

הקניית מיומנויות אלו במסגרת הגן, הצהרון או בבית הספר תתאפשר אודות ל:

– יחסים שוויוניים של ילדי הגיל הרך עם בני גילם

– דמות משמעותית (הגננת, המובילה או המורה) שתוביל את הילדים להשתייך לקבוצת השווים.

יחסים שוויוניים עם בני גילם מספקים לילדים בגיל הרך הזדמנויות חשובות להתנסויות בשיתוף פעולה – הילדים לומדים להמתין בתור מבלי להתפרץ לדברי האחרים. כמו-כן כל ילד יוכל להבין את הילד השני ובו בזמן יבהיר את עצמו ע"י ניסוח והרחבה, שאילת שאלות והקשבה.

הדמות המשמעותית תצייד את הילדים בטכניקות חיוביות של תקשורת כמו, שיתוף פעולה, רגישות ומודעות עצמית. הגננת, המובילה או המורה היא זו שתקנה לילדים ידע וכלים ליצירת אינטראקציה יעילה ובטוחה בתוך קבוצת השווים.

על פי שיטת Train the Brain מבין האפשרויות הרבות העומדות בפני הגננת/המובילה/המורה לפיתוח מיומנויות אלו, במפגש השני בנושא 'איברי הגוף' הושם דגש על פיתוח מיומנות הדו-שיח.

הדמות המשמעותית מקנה לילדים את אחד הכלים להפנמת מיומנויות תקשורתיות וחברתיות.

השימוש בדו-שיח מאפשר לתת ביטוי לאינטראקציה חיובית בין ילדי הגן, להתפתחות הבנה חברתית ולהתפתחויות תקשורתיות מתאימות.

מאמרים בנושא לימוד ורכישת שפה בגיל הרך

פיתוח מיומנויות חברתיות

חשיבות רבה נודעת להקניית מיומנויות תקשורתיות וחברתיות לילדים בגיל הרך. נמצא שלפיתוח יכולות חברתיות ורגשיות בגיל הרך תהיה השלכה ישירה ליחסים בין ילדים אלו לבני גילם בהמשך (Denhom 2003). יתרה מזאת נמצא קשר בין השימוש במיומנות חברתיות מקובלות של דפוסי תקשורת ומשחקים בגיל הרך לבין סגנון חיים בריא, אושר ויציבות לאורך חייהם ואף הצלחה אקדמאית.

קרא עוד »

Train the Brain – תהליך הלמידה בראי מדעי המוח

אנו בני האדם נחשבים לבעלי חיים המפותחים ביותר, המורכבים והמתוחכמים ביותר, חלקיו הקדמיים ובפרט הקדמיים ביותר – Pre-Frontal של המוח האנושי מקנים לו יכולות "גבוהות" שבזכותן אנו מכנים את עצמנו בהגיענו לבשלות – כמבוגר אחראי, עצמאי, המסוגל לנהל את עצמו – את מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו.

קרא עוד »

ילד דו-לשוני

לגיל בו הילדים לומדים שפה שנייה יש השפעה משמעותית על מבנה המוח של אותם הילדים לאחר התבגרותם (דניס קליין, 2014). הכיצד? קליפת המוח מורכבת משכבות של תאי עצב האחראיות על התפתחות קוגניטיבית, כגון: השפה, הזיכרון, המחשבות והמודעות. אזורי השפה במוח כוללים את אזור ברוקה (המאפשר דיבור) ואזור ורניקה (המאפשר הבנת הנשמע).

קרא עוד »

הקשר בין ידע נקלט לשפה דבורה

הדרך היעילה ביותר לרכוש את השפה השנייה היא באמצעות חשיפה ישירה ויומיומית לאוצר מילים ומבני משפט. על פי שיטת Train the Brain במהלך המפגש החד שבועי בגן, נחשפים הילדים לתהליך למידה ראשוני, מכוון ושיטתי, שבו נלמדות מילים חדשות מתוך הבנה במטרה להשתמש בהן בהמשך בהקשר הנכון.

קרא עוד »

הקשר בין למידה טבעית להטמעת שפה

חשיפת השפה האנגלית כשפה שנייה לילדים בגיל הרך, הקניית החומר הנלמד, הובלת הילד להבנתו ויישומו באופן מירבי ומיטבי מצריכה תהליך למידה מאתגר ומהנה. תוצאות הלמידה בדרך זו תהיינה משמעותיות לא רק לטווח מיידי אלא גם ובעיקר לטווח ארוך יותר.

קרא עוד »